 | "אחרי ישיבה בת 14 שעות, הארוכה בהיסטוריה של האיחוד האירופי, שכללה גם התכנסויות בין אנגלה מרקל, פרנסואה הולנד, דונאלד טאסק (נשיא הנציבות האירופית) ואלכסיס ציפראס, יצאה ההודעה הרשמית על השגת הסכם בין יוון לטרויקה. ההסכם יתבסס על ההצעה שהגישה יוון ביום חמישי האחרון לתוכנית חילוץ בת 82-86 מיליארד אירו לתקופה של 3 שנים. בנוסף לתוכנית זו, הנושים דרשו שיוון תבצע הפרטת נכסים בהיקף של 50 מיליארד אירו ושהסכום שיגוייס יהווה ערבות לתוכנית החילוץ השלישית וינוהל על ידי האיחוד האירופי. לצעד זה יכלה להיות משמעות מרחיקת לכת, שכן יוון עמדה לוותר על חלק מהעצמאות הפיסקאלית שלה, וזאת הסיבה המרכזית לכך שבסופו של דבר ההסכם התבסס על פשרה בסעיף זה: ההפרטה תבוצע בהיקף המתוכנן, אבל ניהול הכספים יישאר באתונה ולא יועבר ללוקסמבורג. הכספים מתוכנית החילוץ השלישית ישמשו להחזר החובות הקיימים של יוון ובנוסף, גם לבנייה מחודשת של ההון היווני. אנגלה מרקל אף ציינה כי ייתכן ותבוצע פריסה מחודשת של החוב היווני, אבל שללה אפשרות של "תספורת" נומינלית. הטרויקה התנתה את העברת כספי החילוץ בכך שממשלת יוון תחל בהליכי חקיקה של הרפורמות עליה התחייבה בהצעה האחרונה. הליך החקיקה צפוי להתחיל ביומיים הקרובים, ולאחר מכן ההסכם יגיע לאישור סופי בפורום שרי האוצר של גוש האירו.
נזכיר כי התוכנית שהגיש אלכסיס ציפראס ביום חמישי האחרון מבוססת על תוכנית קיצוצים של 13 מיליארד אירו ועל יעד תקציבי לעודף ראשוני (Primary Surplus) של 1% בשנה הנוכחית ועלייה עד לעודף תקציבי ראשוני של 3.5% ב-2018. בין השאר, הוסכם לעלות את שיעור המע״מ על מסעדות ל-23%, להעלות בהדרגה את גיל הפרישה ל-67 עד ל-2022, לבטל את הפטור ממע״מ לאיים היווניים (להוציא המרוחקים ביותר) ולקצץ את תקציב הבטחון ב-100 מיליון אירו השנה (וב-200 מיליון אירו בשנה הבאה).
חשוב לשים לב כי הסכם אמנם הושג, אבל יש עדיין כמה מכשולים עד להעברת הכספים הסופית. המכשול המרכזי הוא אישור התוכנית בבתי הפרלמנט באירופה. אחרי שציפראס הצליח להעביר בפרלמנט היווני את הצעת החילוץ האחרונה בקלות יחסית (רוב של 251 תומכים מתוך 300 חברי הפרלמנט), סביר להניח שגם את ההצעה הסופית הוא יוכל להעביר, אם כי ברוב מעט מצומצם יותר ובתמיכת חברי האופוזיציה ביוון. מכשול משמעותי יותר עשוי להיות דווקא ההצבעה בפרלמנט הגרמני, אבל ככל הנראה שההסכם לא ייתקל בקשיים גדולים גם שם, בהינתן סכום הכסף שגרמניה כבר השקיעה בחילוץ יוון ובמשמעויות של האפשרות השנייה – “Grexit”.
למרות שייתכנו טוויסטים נוספים בעלילה, קרוב לוודאי שהסאגה היוונית הגיעה היום לסיומה. כעת, אפשר להגיד באופן ברור – בהורדת הידיים בין יוון לטרויקה, היוונים הפסידו, ובענק. ממשלת השמאל הרדיקלי Syriza, שעלתה לשלטון עם הבטחות גדולות להפסקת מדיניות הצנע ולדרישה למחילת חובות, חתמה בסופו של דבר על הסכם קשה מאוד עם הרבה גזרות. עם זאת, ברור שליוונים לא הייתה ברירה ושכל יום שעבר עם בנקים סגורים ומגבלות על תנועות ההון, המחיש שהמצב במדינה יכול להיות עוד הרבה יותר גרוע. אלכסיס ציפראס, ראש ממשלת יוון, הוא אולי המפסיד הגדול ביותר בסיפור – לציפראס היו אינספור הזדמנויות במהלך הדרך לחתום על הסכם טוב יותר, אך הניסיון להרוויח זמן עלה לו ביוקר ובסופו של דבר, הוא חתם על ההסכם הנוקשה ביותר שהוצע לו.
בכל מקרה, כל הנזכר לעיל לא משנה עכשיו, ויוון תקווה לצאת לדרך חדשה ולשקם את עיי החורבות, שנקרא הכלכלה היוונית (כמובן במידה וכל המכשולים שנותרו יעברו בשלום...).
עבור שוקי המניות באירופה, מדובר באבן גדולה שהוסרה מהגב, כאשר המשבר היווני הכביד מאוד על הביצועים בתקופה האחרונה וגרם למספר שוקי מפתח להיכנס רשמית לקטגוריה של תיקון (ירידה של 10% או יותר מהשיא). כעת, שוקי המניות האירופאיים מוצאים את עצמם בנקודה לא רעה בכלל – תמחור סביר אחרי התיקון, מגמה חיובית בתחזיות הרווח אחרי תקופה ארוכה של הורדת תחזיות, תמונת מאקרו סבירה פלוס (במונחים אירופאיים), מדיניות מוניטארית מרחיבה מאוד ואירו (עדיין) חלש".
| | אין באמור לעיל לרבות כל מסמך ו/או קובץ המצורף לו משום יעוץ או המלצה לקנייה / מכירה של ני"ע ו/או מכשירים פיננסיים |
|
| | | |  | |
