 | דוח תעסוקה חזק מאוד
מתחיל להיות מעניין בגזרת התעסוקה. נתחיל בעובדות ונעבור לפרשנות:
· תוספת משרות של 257 אלף משרות בחודש ינואר 2015, וזאת אחרי עדכון של החודש שעבר מ 252 אלף משרות ל 329 אלף משרות!
התחזית של השוק הייתה למספר מעט יותר נמוך של 235 אלף משרות.
· שיעור האבטלה עלה מ 5.6% ל 5.7%, בגלל עדכון לאחר של עונתיות בהקשר של נתוני 2014 כולה קשה לדעת על מה מעיד הנתון.
· גם בגזרת השכר היה חודש טוב עם עליית שכר שעתית נומינאלית ממוצעת ב 0.5%, שיעור ראוי ואף יותר מכך.
· אפילו החשש מפיטורים מאסיביים בסקטור האנרגיה לא בא (עדיין?) לידי ביטוי ועל פי נתוני הדוח נגרעו רק כ 2000 משרות מסקטור זה. הדבר חשוב במיוחד מאחר ומשרות אלו מתאפיינות בשכר גבוה משמעותית מהממוצע.
· נתוני סקר משקי הבית מצביע על עלייה משמעותית של כוח העבודה, אך יש לזכור כי בכל ינואר מתבצע עדכון של כל השנה שעברה בגלל עדכוני עונתיות ולכן קשה לנתח נתון זה או להשוותו למספר הקודם על מנת ללמוד על מגמה.
· הסקטורים היצרניים דווקא לא היו חזקים, עם תוספת של 58 אלף משרות ב Good Producing, 39 אלף משרות בסקטור הבנייה ו 22 בייצור. הסקטורים השירותיים תרמו את עיקר יצירת המשרות.
· ממשלת ארה"ב הייתה בצד המפטר עם מינוס עשרת אלפים משרות.
פרשנות:
· אין כל ספק כי מדובר בדוח תעסוקה חזק מאוד. הדבר בולט במיוחד לאור כך שגורמים רבים דווקא ציפו לדוח חלש יותר. בין היתר נדגיש את העלייה הקלה במספר תביעות העבודה הראשוניות (אל מעל 300 אלף), דיווחים על פיטורים בסקטור האנרגיה ואינדקציות לחולשה מצד מדדי PMI אזוריים.
· נתון העלייה בשכר השעתי הינו בשורה טובה ואף מקזז את הירידה של 0.2% שנרשמה בחודש דצמבר 2014.
· שילוב של העלייה במספר המשרות והשכר עם סטגנציה בשעות העבודה השבועיות מביא אותנו לעלייה של 0.7% בהכנסה החודשית (נומינאלית) שזה מספר טוב מאוד , התומך בשיעור צמיחה של מעל הממוצע בארה"ב.
שורה תחתונה – דוח תעסוקה חזק מאוד. העדכונים של הנתונים מלמדים אותנו כי למעשה מתוך חמישה דוחות אחרונים שלושה היו חזקים ושניים חלשים. הסטטיסטיקה בהחלט משתפרת ומקרבת תרחיש בו הפד יבחר/יאלץ ליישם מדיניות מצמצמת. אני מזכיר כי הערכתי היא שמצב זה, שהנו חיובי לכלכלה, יכול להוות דווקא נקודת סיכון משמעותית עבור השווקים, שלא בטוח כי הם מוכנים לתרחיש של העלאת ריבית ותחילתה של פגיעה בנזילות שאפיינה את השנים האחרונות.
איך אני יודע שהדוח היה באמת טוב? כי השוק סיים באדום J
התחממות גזרת יוון – אירופה
כלכלת יוון איבדה בחמש השנים האחרונות יותר מחמישית מגודלה, וכתבות על הנעשה ביוון מלמדות כי בדומה לאמירתו של אובמה משבוע שעבר, קשה יהיה ללחוץ את היוונים יותר מאשר עשו עד כה. הדבר קיבל ביטוי בבחירות האחרונות ובעלייה לשלטון של מפלגת Syriza, שמנסה "להחזיר את כבודו" של העם היווני, גם אם הדבר לא נראה רציונאלי כלל. הערכתי הבסיסית היא כי שני הצדדים לא רוצים באמת להסלים את הסיטואציה. גרמניה יודעת היטב כי המחיר של יציאת יוון או פשיטת רגל שלה, יהיה גדול מהמחיר אותו משלמת גרמניה בתהליך הנוכחי. מנגד, גם תושבי יוון לא באמת רוצים לעזוב את גוש היורו ולהיכנס למסלול של התנגשות עם הנושים. בכל אופן בינתיים נראה כי שני הצדדים בוחרים לשחק את המשחק הקשוח וכל צד מסרב להיות זה שבורח ראשון ממסלול ההתנגשות.
מנהיג יוון הנבחר , מצהיר מצידו כי יוון אינה מוכנה להיות משועבדת עוד שנים רבות בגין טעויות שנעשו בעבר, והוא אינו חוסך בהצהרות לוחמניות להבהיר את עמדתו. הציפייה היא כי קשיחות גדולה יותר מצד יוון, הנשענת על תמיכה עממית יוונית תביא את הטרויקה לשקול שוב את ההסדרים הקיימים, ואולי אף ללכת מעט לקראת יוון בהקלות בתנאים.
הבעיה היא שההחלטה פה לא בהכרח תהיה רציונאלית וזו נקודת סיכון לשווקים. היוונים נמצאים בתחושה קשה לאחר שנות הצנע האחרונות. יוון נכנסה למשבר עם יחס חוב תוצר של כ 120% ואילו היום יחס זה זינק ל כ 175%. לכולם ברור כי יוון לא ממש מסוגלת לשלם את החוב וההכרה הבסיסית היא שאירופה לא מסייעת ליוון מתוך רצון טוב, אלא כחלק מהסיוע למערכת הבנקאית האירופאית שהייתה נושה מרכזית של יוון. התוצאה הסופית הייתה התכווצות דרמטית של כלכלת יוון, עלייה משמעותית בשיעור האבטלה ותחושה קשה של העם היווני. תחושה שבסופו של דבר הביאה למהפך השלטוני האחרון.
הבעיה היא שהממשלה החדשה הבטיחה הרבה הבטחות שברור שלא תוכל לקיים. הבסיס לשלטון החדש נשען על כך שאם נאיים מספיק חזק, אזי האירופאים ה"רשעים" ילכו לקראתנו. הבעיה עם בסיס זה שהוא מאוד רעוע והוא דומה לאיום מתוך מסכנות ולא מתוך כוח, איום שדינו לרוב לא להיות אפקטיבי. שר האוצר היווני מחשיב עצמו כמומחה בתורת המשחקים, וכתב על כך לא מעט ספרים. עכשיו מעניין לראות אם המציאות תלמד אותו פרקים חדשים בתחום בו הוא מחשיב עצמו כמומחה.
הסיטואציה הבסיסית היא של מצב חולני. אירופה מכריחה את יוון להמשיך ולהתחייב על החזר חוב, שברור לכולם כי היא אינה מסוגלת להחזיר. על מנת לקיים מצב זה היא נותנת עוד חוב ליוון ובפועל ממשיכה ומגדילה את המינוף של כלכלה זו, ורק בכדי שיוון תמשיך להתנהל "תחת הכללים" ותתחייב להחזיר את חובה בסוף.
חשוב לשים לב כי ביום רביעי בלילה ה ECB החליט להשהות את ההכרה באגרות חוב ממשלתיות יווניות ביחס לתהליך ה ECB repurchase operations. המשמעות היא שהטרויקה בוחרת כרגע בקו נוקשה כלפי ממשלת יוון הנבחרת ומנסה להראות כי הם אינם מתרשמים רבות מהמהלך השלטוני ביוון. הסכנה הגדולה היא שכיום הבנקים היוונים תלויים לחלוטין בנזילות שמספק ה ECB ולכן למהלך של התנגשות יכולה להיות השלכה ממשית ומהירה על משבר נזילות ביוון ("ריצה לבנקים"). אחרי המהלך הזה של ה ECB נצפתה כמובן עלייה בתשואות של אגרות החוב הממשלתיות ביוון.
הבנקים תלויים כאמור בנזילות של ה ECB. התאריך הפורמאלי של הסיוע הפיננסי הוא ה 28 בפברואר 2015. ללא הסדר נוסף, לאחר תאריך זה עלות המימון עבור הבנקים היווניים תהיה הרבה יותר יקרה, או שלמעשה תחדל להתקיים. המנופים של הנושים האירופאיים הם גדולים והם יכולים להשבית את כל המערכת הפיננסית היוונית בזמן קצר. הציבור והחברות אינם עוורים, והידיעה הזו מציתה תהליך של "ריצה אל הבנקים" ומדירה כל נזילות שלא מתחייבת להיות שם לשם התנהלות שוטפת. תהליך זה כמובן עלול להביא משבר מהר מהצפוי, ואולי אף לפני ה 28 בפברואר. יש לקחת בחשבון שיש שני תאירכים חשובים נוספים:
· ה 11 בפברואר – במועד זה צריכה יוון להציע הצעה משלה להמשך תהליך הסיוע.
· ה 16 בפברואר –המועד האחרון בו יוון צריכה להגיש בקשה להארכת ההסכם של רפורמות תמורת סיוע. אם לא תעשה כן (כפי שמאיימת הממשלה החדשה), אזי יתחיל תהליך שעלול להתדרדר. יש לזכור כי המדינות השונות והגופים האירופאיים צריכים זמן בירוקרטיה כדי לאשר כל דבר שיקרה...
יהיה מעניין, והשוק לא בהכרח מתייחס לזה ברצינות על רקע כך שדברים הסתדרו בעבר. פתרון קל לא יהיה כאן עבור היוונים. גם אם יצאו מגוש היורו, קשה לראות את הממשלה החדשה מרצה את אזרחיה ועומדת בהבטחותיה של הגדלת השירות הציבורי, הגדלת שכר מינימום, מיסוי חברות ועוד תהליכים שלא מקובלים כתורמים במיוחד לצמיחה.
ביממה האחרונה נאם ראש ממשלת יוון נאום משמעותי לפיו הוא לא מוכן לבקש הארכה של ההסדר הקיים וכי דבר כזה יהווה "אסון". ראש הממשלה זוכה כעת לתמיכה לא מסוייגת של כמעט שלושה רבעים מהעם היווני. הסיטואציה ביוון רגישה. מצד אחד עומדת הטרויקה שמנסה לשמור על גבולות גזרה ברורים, מתוך הנחה כי פריצת הגבולות תהיה בעלת השלכות רחבות. מן הצד השני עומדת יוון הנעלבת שפועלת לא רציונאלית ומתוך תחושת פגיעות, לאחר כמה שנים, שנתפשות כהשפלה של האומה היוונית. די היה לקרוא ציטוט של אחד הבכירים היוונים שהשווה את יוון כיום ל"גרמניה של טרום מלחמת העולם השנייה" כדי להבין את עולם הקונוטציות הנוכחי. קשה לדעת לאיפה זה יתפתח, אך הכי חשוב לראות כיצד ה ECB מתכוון לנהוג ביוון, וכרגע נראה כי הצד הקשוח והלא פשרן הוא השולט.
אנו עוקבים.
אמיר
| | אין באמור לעיל לרבות כל מסמך ו/או קובץ המצורף לו משום יעוץ או המלצה לקנייה / מכירה של ני"ע ו/או מכשירים פיננסיים |
|
| | | |  | |
