 |
התחזית המקרו-כלכלית של חטיבת המחקר, דצמבר 2014
תמצית
מסמך זה מציג את התחזית המקרו-כלכלית שגיבשה חטיבת המחקר בבנק ישראל בדצמבר 2014. התחזית הוצגה לוועדה המוניטרית ב-28.12.2014, לקראת קבלת ההחלטה על ריבית בנק ישראל לינואר 2015. להערכת חטיבת המחקר, התוצר המקומי הגולמי צפוי לצמוח ב-2.5% ב-2014, ב-3.2% ב-2015 וב-3.0% ב-2016. שיעור האינפלציה בשנה הקרובה (המסתיימת ברבעון הרביעי של 2015) צפוי להסתכם ב-1.1%. בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית בשיעור של 0.25% במהלך 2015.
התחזית
חטיבת המחקר של בנק ישראל עורכת בכל רבעון תחזית מקרו-כלכלית (Staff Forecast), וזו מתבססת על כמה מודלים, על מקורות מידע שונים ועל הערכות שיפוטיות . בתהליך זה יש תפקיד מרכזי למודל ה-DSGE (Dynamic Stochastic General Equilibrium) שפותח בחטיבת המחקר של הבנק – מודל מבני שמבוסס על יסודות מיקרו-כלכליים . המודל מספק מסגרת לניתוח הכוחות המשפיעים על הכלכלה, והוא מאפשר לגבש את המידע מהמקורות השונים לכדי תחזית מקרו-כלכלית למשתנים ריאליים ונומינליים, המתאפיינת בעקביות פנימית ובסיפור כלכלי.
א. הסביבה העולמית
מאז פרסום התחזית הקודמת (בספטמבר) ירדו מחירי הנפט ירידה חדה מאוד. מחירה של חבית נפט מסוג ברנט ירד בשיעור של כ-40 אחוזים: מ-102$ בתחילת ספטמבר עד לכ-60$ במחצית דצמבר. מחיר הנפט העולמי ירד על רקע הערכות כי היצע הנפט גבוה ביחס לביקושים הצפויים. זאת לנוכח הפקת נפט בטכנולוגיות חדשות, בעיקר ע"י ארה"ב, והודעת ארגוןOPEC שלמרות הירידה החדה במחיר הנפט הוא אינו מתכוון לצמצם את כמות הנפט שתופק ע"י המדינות החברות בו. התחזיות של בתי השקעות זרים לאינפלציה בעולם ירדו, בין השאר בהשפעת הירידה החדה של מחיר הנפט.
הערכותינו לגבי ההתפתחויות הצפויות בסביבה העולמית מתבססות בעיקרן על תחזיות של מוסדות בין-לאומיים (קרן המטבע הבין-לאומית וה-OECD) ושל בתי השקעות זרים. התחזיות משקפות הערכות שב-2015 וב-2016 קצב צמיחת התוצר בכלכלות המפותחות ישתפר בהשוואה ל-2014, אם כי בקצב מתון, ותוך שונות בין מדינות שונות. בפרט, צפויה חולשה יחסית באירופה וביפן לעומת צמיחה חזקה יותר בארה"ב. בהשוואה להערכות שעמדו בבסיס התחזית שנערכה בספטמבר, התחזיות לצמיחה באירופה וביפן נמוכות יותר.
קצב הגידול של הסחר העולמי צפוי להאיץ ב-2015, לצד השיפור בצמיחה, אולם בהשוואה להערכות בספטמבר ההערכות האחרונות הן כי השיפור יהיה מתון יותר. כך למשל, בתחזית האחרונה שפרסם ה-OECD (בסוף נובמבר), שיעור הגידול של יבוא מדינות ה-OECD ב-2015 צפוי לעמוד על 3.7%, לעומת 5.5% בתחזית הארגון שפורסמה במאי . שיפור נוסף בסחר העולמי צפוי ב-2016.
ב.הפעילות הריאלית בישראל
התוצר ב-2014 צפוי לצמוח ב-2.5%. תחזית זו גבוהה מעט בהשוואה לתחזית שפורסמה בספטמבר (2.3%), בעיקר עקב עדכון (כלפי מעלה) של נתוני צמיחת התוצר במחצית הראשונה של השנה שפרסמה הלמ"ס. מבצע "צוק איתן" ברבעון השלישי של השנה גרע להערכתנו כ-0.3% מהתוצר השנתי, בעיקר עקב פגיעה ביצוא שירותי תיירות ובצריכה הפרטית. מנגד, גידול ברכישות של מוצרים בני קיימא, במיוחד מכוניות, תרם לגידול בצריכה הפרטית ב-2014. על פי הערכת חטיבת המחקר, ההתאוששות של הפעילות מרמתה הנמוכה יחסית ברבעון השלישי של השנה עקב מבצע "צוק איתן" תבוא לידי ביטוי בקצב צמיחה גבוה יחסית ברבעונים הקרובים (החל ברבעון הרביעי של 2014).
ב-2015 התוצר צפוי לצמוח ב-3.2%. ההשקעה בנכסים קבועים והיצוא צפויים לתרום לשיפור בקצב הצמיחה בשנה זו. עלייה של שיעור הגידול של היצוא צפויה על רקע שיפור בסחר העולמי, פיחות של השקל, שהתרחש החל מהמחצית השנייה של 2014, והתאוששות של שירותי התיירות שנפגעו ב-2014 עקב מבצע "צוק איתן". ההשקעות בנכסים קבועים צפויות להתאושש ב-2015, לאחר ירידה שלהן ב-2014 – ירידה הן של ההשקעה בענפי משק והן של ההשקעה בבנייה. הירידה החדה של מחירי הנפט צפויה לתמוך בצריכה הפרטית, אך מנגד אנו צופים ירידה מסוימת מהרמה הגבוהה של רכישות של מוצרים בני קיימא ב-2014. ב-2016 צפוי שיפור נוסף בסחר העולמי שיתמוך בשיפור ביצוא הישראלי.
לנוכח אי אישור תקציב הממשלה ל-2015 והודעה על קיום בחירות לכנסת במארס 2015, קיימת אי וודאות גבוהה יחסית לגבי המדיניות הפיסקלית. הנחותינו לגבי הצריכה הציבורית בתחזית הנוכחית התבססו על הצעת התקציב שאושרה בקריאה ראשונה בכנסת. עם זאת, ייתכן שעקב אישור מאוחר של התקציב לשנה זו, הוצאות הממשלה ב-2015 יהיו נמוכות יותר מההוצאות המגולמות בהצעת התקציב האחרונה. בתרחיש כזה, הצמיחה ב-2015 צפויה להיות מעט נמוכה יותר, אך הצמיחה ב-2016 גבוהה יותר, מכיוון שהצמצום הפיסקלי שיידרש ב-2016 על מנת לעמוד בתקרת ההוצאה בהתאם לכלל ההוצאה יהיה מתון יותר.
ג. האינפלציה והריבית
להערכתנו, שיעור האינפלציה במהלך ארבעת הרבעונים המסתיימים ברבעון הרביעי של 2015 יעמוד על 1.1%. שיעור האינפלציה הנמוך יחסית אשר צפוי ב-2015 (בגבול התחתון של יעד האינפלציה) מגלם בין השאר את ההשפעה של הוזלה של החשמל והמים בחודש ינואר. בניכוי ההשפעה הישירה של הוזלה זו על מדד המחירים לצרכן, התחזית לאינפלציה ב-2015 עומדת על 1.5%. שיעור זה גבוה בהשוואה לתחזית לאינפלציה במהלך ארבעת הרבעונים המסתיימים ברבעון הרביעי של 2015 שהייתה בספטמבר (1%).
הגורם העיקרי שפועל לעליית האינפלציה ב-2015 הוא הפיחות המשמעותי של השקל שהתרחש במחצית השנייה של 2014. שער החליפין הנומינלי האפקטיבי של השקל מפוחת בשיעור של כ-6% בדצמבר ביחס לרמתו במחצית הראשונה של 2014. אל מול הדולר, השקל מפוחת בכ-13% בדצמבר לעומת המחצית הראשונה של השנה. אנו מעריכים שהשפעת הפיחות תתבטא באינפלציה ב-2015. מנגד, התפתחות מרכזית אשר ממתנת את האינפלציה ב-2015 היא הירידה החדה של מחירי הנפט ברבעון האחרון של השנה: מחירה של חבית נפט מסוג ברנט ירד בכ-40%, מכ-100$ לחבית בספטמבר לכ-60$ בדצמבר . ירידת מחירי הנפט משתקפת גם בירידה של התחזיות לאינפלציה הצפויה בעולם ב-2015.
להערכת חטיבת המחקר, ריבית בנק ישראל צפויה לעמוד על 0.25% במהלך שנת 2015, ולהתחיל לעלות ב-2016. אנו מעריכים שהוועדה המוניטרית תותיר את הריבית ברמתה הנמוכה ברבעונים הקרובים כדי לתמוך בפעילות ובחזרת האינפלציה אל סביבת מרכז היעד. לנוכח שיפור בכלכלת ארה"ב, הריבית שם צפויה להתחיל לעלות במתינות במחצית השנייה של 2015, אך הציפיות הנגזרות משוק ההון ביחס לעליית הריבית הצפויה שם התמתנו ברבעון האחרון, ככל הנראה לאור ההשפעה הממתנת של הירידה החדה של מחירי הנפט על האינפלציה. במדינות אחרות, כמו בגוש האירו וביפן הריבית לא צפויה לעלות לפני 2016. כפי שמראה איור 2, התוואי הצפוי של הריבית ב-2015 דומה לתוואי שבתחזית שפורסמה בספטמבר.
מלוח 2 עולה כי תחזית האינפלציה של חטיבת המחקר לשנה הקרובה גבוהה מההערכה הממוצעת של החזאים המקצועיים ומהציפיות הנגזרות משוק ההון. ביחס לריבית, התחזית של חטיבת המחקר נמוכה במקצת מממוצע תחזיות החזאים, אשר צופה העלאה של הריבית ל-0.5 אחוז עד סוף 2015.
ד. מאזן הסיכונים בתחזית
גורמים מקומיים ועולמיים עשויים להביא לכך שהכלכלה המקומית תתפתח באופן שונה מזה שבתחזית הבסיסית. להערכת גופים זרים , הסיכונים לצמיחה העולמית מוטים כלפי מטה, בפרט באירופה. מנגד, ייתכן שההשפעה של הירידה החדה של מחירי הנפט על הפעילות במשקים המייבאים נפט תהיה חזקה יותר מכפי שהעריכו עד כה, ושיעורי הצמיחה בעולם, ובהתאם היקפי הסחר, יהיו גבוהים יותר. אשר למחירים, הירידה הדרסטית של מחירי הנפט ממתנת את האינפלציה, ובמדינות בהן האינפלציה נמוכה גובר החשש מדפלציה, במיוחד לנוכח הרמה האפסית של הריביות הקצרות. גורם סיכון נוסף קשור בשער החליפין של השקל. כפי שצוין לעיל, הפיחות של השקל שהתרחש במחצית השנייה של 2014 הוא גורם מרכזי אשר צפוי להעלות את האינפלציה בשנה הקרובה. זאת בהנחה שרמתו הנמוכה יחסית של השקל תישמר. נציין גם את האי-ודאות ביחס למדיניות הממשלה לנוכח אי אישור תקציב הממשלה ל-2015 והבחירות לכנסת המתוכננות למארס 2015.
איורים 1 ו-2 מציגים מניפות סביב התחזיות לאינפלציה ולריבית (הקו המרוסק מציין את התחזית הבסיסית מספטמבר). מוטת המניפות נגזרת מההתפלגויות הנאמדות של הזעזועים במודל ה-DSGE של חטיבת המחקר.
| | אין באמור לעיל לרבות כל מסמך ו/או קובץ המצורף לו משום יעוץ או המלצה לקנייה / מכירה של ני"ע ו/או מכשירים פיננסיים |
|
| | | |  | |
