עקבו אחרינו
ברשתות החברתיות:
לפרטים נוספים
צלצלו:
050-756-0642
לפרטים נוספים צלצלו: 050-756-0642

הנגידה- יש להגדיל שיעורי התעסוקה

נגידת בנק ישראל, ד"ר פלוג, נשאה היום דברים,במסיבת עיתונאים ,לרגל פרסום דוחות בנק ישראל ל2014 (31-3-2015)
הנגידה- יש להגדיל שיעורי התעסוקה

 עינב כהן

נגידת בנק ישראל, ד"ר פלוג, נשאה היום דברים,במסיבת עיתונאים ,לרגל פרסום דוחות בנק ישראל ל2014, והתייחסה בדבריה, לעניינים בוערים.

הנגידה התייחסה  לפריון העבודה בישראל הגדל בקצב מתון, ואינו סוגר את הפער ביחס למדינות המפותחות וטענה כי זהו  גם הבסיס לעלייה המתונה בשכר הריאלי: "ישנן מספר סיבות לרמה הנמוכה יחסית של הפריון בחלק גדול מענפי המשק, ובפרט באילו שאינם חשופים לתחרות מחו"ל, ואעמוד על חלקן:

השקעה נמוכה בתשתיות (כולל תחבורה יבשתית, נמלי ים ואויר, מים, חשמל ותקשורת). דוח של קרן המטבע שהתפרסם לאחרונה מצא שהשקעה בתשתיות טומנת בחובה תשואה גבוהה במונחי צמיחה.

לאורך זמן, ההשקעה הנמוכה משתקפת ברמת תשתיות ירודה במרבית התחומים בהשוואה בינלאומית, בפרט בתחומי התחבורה, בדגש על התחבורה הציבורית והתחבורה הימית.

הבירוקרטיה,  כפי שהיא משתקפת למשל בפרמטרים שונים של הסביבה העסקית,  או מדד Doing Business שבו התדרדרנו למקום ה-40 – לא כתוצאה מהרעה במצב בישראל אלא כתוצא משיפור במצב במדינות אחרות. בכלכלה גלובלית, מה שקובע אם חברות ירצו לפעול במשק הוא המצב היחסי. חוסר הבהירות הרגולטורית, והסתירות בין הדרישות של רגולטורים שונים המתמקדים באותו התחום, וודאי מרתיעים משקיעים פוטנציאליים.

עלייה מהירה יותר בפריון העבודה, שהיא כאמור המפתח לעלייה בשכר, תהיה כרוכה:
בהרחבה של ההשקעות בתשתית. בתחום זה,  השקעה בפרויקטים להסעת המונים—תחבורה ציבורית ובכלל זה בגוש דן -  וחיבור מפעלי התעשייה לצנרת הגז, צריכים לקבל עדיפות גבוהה.

השקעה במו"פ: בהקשר זה אציין את הפעילות המבורכת של המדען הראשי כולל, במפעלים מהתעשייה המסורתית, שהסיוע שלו בקידום החדשנות בהם היא לעיתים ההבדל בין להיות או לחדול עבור אותם מפעלים;
חשיפה לתחרות מחו"ל כזרז להתייעלות וחדשנות (בשנה שעברה הוצג בדוח בנק ישראל הקשר בין שיעור היצוא של הענף לבין רמת הפריון שלו ביחס למתחרים בעולם).
הסרת בירוקרטיה מיותרת ובפרט טיפול בחוסר העקביות ברגולציה – התקבלו בנשוא זה מספר החלטות ממשלה, וחשוב להתקדם ביישום.

סוגיית שדרוג ההון האנושי—בכל רמות החינוך וההכשרה המקצועית, הרחבתי בנושא זה בהזדמנויות קודמות".

הגברת התחרות

הנגידה התייחסה גם בדבריה לסוגיית יוקר המחייה: "בחינת העלות הכוללת של סל המוצרים והשירותים שאותם רוכשים משקי הבית בישראל מצביעה על כך שהם גבוהים במעט ממה שהיינו מצפים, בהינתן התוצר לנפש בישראל.

עם זאת, יש כמובן תחומים שבהם סל המוצרים בישראל יקר יותר—למשל מוצרי המזון והמשקאות, או מלונות ומסעדות—ויש כאלו שבהם רמת המחירים תואמת את מה שהיינו מצפים בהינתן התוצר לנפש, כמו ביגוד והנעלה, או ריהוט וציוד לבית. בתחום ההוצאה על שרותי דיור ההוצאה אצלנו גבוהה יחסית (שעור משקי הבית ששוכרים דירה ומשלמים למעלה מ40% מהכנסתם על שכ"ד מתקרב ל40%), מה שבוודאי מעיק בעיקר על משפחות צעירות.

הטיפול ביוקר המחייה גם הוא רב ממדי. הזכרתי בדבריי את הצורך בהעלאת הפריון כבסיס להעלאת כושר ההשתכרות של העובדים;

ביחס לרמת המחירים, יש לפעול להמשך הגברת התחרות, אם מחו"ל באמצעות חשיפה ליבוא (למשל בענף המזון), ואם בתוך הענפים הלא תחרותיים באמצעות הסרת חסמים לכניסה של מתחרים חדשים (למשל באמצעות תקינה לא סטנדרטית), או באמצעות הגברת התחרות בין שחקנים קיימים.

דוגמאות לרפורמות שהלכו בכיוון זה ושהביאו להגברת התחרות וירידת מחירים הן הרפורמה בענף הסלולר, ורפורמת השמיים הפתוחים. בתחומי האחריות של בנק ישראל, גם השינוי שהונהג לאחרונה להקלת המעבר מבנק לבנק , מתן האפשרות לפתיחת חשבון באינטרנט, וקביעת מחיר למסלולי שירותים בנקאיים סטנדרטיים, צפויה להגביר את התחרות במקטע הקמעונאי של שירותי הבנקאות.

בהקשר של הפחתת יוקר המחייה, בנק ישראל מסתייג מהרעיונות הבאים שהוזכרו לאחרונה:

פטור ממע"מ על מוצרי יסוד אינו הדרך המיטבית לסייע לאוכלוסיות החלשות שכן מדובר בדרך מאוד יקרה ולא ממוקדת באוכלוסיות אלו, אשר עלולה לפגוע ביתרון של המע"מ בהיותו מס על בסיס רחב ;

הכנסת מוצרים רבים לפיקוח הנו כלי שצריך לשמור אותו רק למצבים שבהם מוכח שקיים כשל שוק. אחרת, הוא יוצר עיוותים בתמחור, מונע התייעלות, ומצריך מנגנון ביורוקרטי גדול שגם לו יש עלות".

הגדלת העובדים החרדים

הנגידה העלתה גם רעיונות להורדת רמת העוני בישראל : "אתגר משמעותי הנו להפוך את צמיחת המשק לצמיחה מכלילה, שתגיע לכל שכבות האוכלוסייה ותקדם אותן. למרות התייצבות בשנים האחרונות, רמת אי השוויון והעוני הם עדיין ברמה גבוהה בכל קנה מידה. הגידול בתעסוקה ובמספר המפרנסים שיש במשקי הבית מסייע להגדיל את ההכנסה, אך שיעור העובדים בשכר נמוך נותר גבוה.

צעדי המדיניות שיוכלו להביא לירידה של ממש באי השוויון והעוני, הם:
המשך המיקוד בהגדלת שעורי התעסוקה וכושר ההשתכרות של נשים ערביות וגברים חרדים;

הגדלת כושר ההשתכרות באמצעות שיפור ההעדפה המתקנת בחינוך, אבטחת חינוך אשר מקנה את הכלים הדרושים לתעסוקה בשוק העבודה המודרני לכל חלקי האוכלוסייה, ושיפור ההכשרה המקצועית טכנולוגית;
הרחבת תכנית מענק העבודה (מס ההכנסה השלילי);
הגברת אכיפת חוקי העבודה;
התאמת מלאי הדיור הציבורי כך שייתן מענה לחלשים ביותר, בעלי כושר השתכרות נמוך במיוחד".

הנגידה סיכמה בכך שהמצב אינו נורא כפי שרבים חושבים: "מצב המשק הישראלי בהחלט טוב, כפי שמצביעים נתוני המאקרו העדכניים. אם נשכיל להתמודד עם האתגרים הרבים שניצבים בפנינו ונקדם תכניות ארוכות טווח להגשמת היעדים שהצבנו, נוכל להבטיח שהמשק ישמור על יתרונותיו היחסיים, על היציבות, ויצמח באופן שמיטיב עם כל שכבות האוכלוסייה".

המאמרים והמידע והראיונות המתפרסמים בפורטל "ישראל בורסה" מסופקים כשרות לגולשי הפורטל ככתבות עיתונאיות בלבד ולא כהמלצות קנייה או מכירה בבורסה. ואין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הגולש או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. לכותב המאמר עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. צוות "ישראל בורסה" לא יהיה אחראי בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה.

 

פרסומת
הודעות בורסה - הודעות אחרונות
 
פורום בורסהישראל בורסהמג'יק-
 
 
פורום בורסהישראל בורסהמיקרומדיק-
 
 
פורום בורסהישראל בורסהפרוטרום-
 
 
פרסומת
תגיות
סקירת חברות   עיתון כלכלי   לימודי שוק ההון  

פרסומת
פרסומת