שוק הקנאביס-לאן מכאן?

טדי לנץ

סיימנו את שנת 2019 עם התפתחויות בשוק הקנאביס אך עם תנודתיות גדולה בסקטור בבורסה שכרגע נראה רע מאד.

לאן זה הולך מכאן לקראת השנה החדשה.

קנדה-הרפורמה נכנסה לתוקף אבל באיטיות

אמנם באמצע אוקטובר לגליזציה 2.0 נכנסה לתוקפה בקנדה, אך בפועל ציינו שהמוצרים יגיעו בינואר- פברואר.

ואכן, ביום שני האחרון המוצרים הגיעו למדפים ואף אזלו בחלק מהמקומות, ללא ידיעה מתי יתמלאו המדפים שוב.

מצד אחד הדבר מראה על הביקוש, מצד שני על ההתארגנות הקלוקלת של הממשלה והמחוזות. חשוב לציין כי החדרת המוצרים החדשה לשוק בצורה איטית נעשית ברובה באופן מבוקר ומודע על מנת להבין את הרגלי הצריכה וההעדפה של הלקוחות.

הקמת חנויות פיזיות היא חשובה, אך גם הסדר והארגון בהזמנות האון- ליין, שיחלו רק בסוף שבוע הבא בחלק מהמחוזות (אונטריו למשל). במחוזות שכן ניתן להזמין און- ליין, לא כל המוצרים נמצאים בהישג יד. כלומר יש עוד הרבה לשפר.

אם נבחן את המחירים, נראה שמאכלים מבוססי קנאביס (שוקולד, סוכריות..) יעלו בסביבות 7-14 דולר קנדי, משקאות 4-10 דולר קנדי, מאיידים 25-125 דולר קנדי, משחות 15-55 דולר קנדי ומיצויים שונים 30-70 דולר קנדי.

ארה"ב-אילינוי יוצאת לדרך

השוק השלישי בגודלו בעולם בצריכת קנאביס למטרות פנאי נמצא גם הוא בארה"ב.

מדינת אילינוי (12 מיליון תושבים ו 55 מיליון תיירים), המדינה השישית בגודלה בארה"ב, התירה שימוש קנאביס לפנאי ב 01.01.2020 והתורים היו ארוכים באופן מפתיע (או לא).

למרות הקור העז, התורים נמשכו לאורך רחובות שלמים ואנשים עמדו בקור כדי להיות חלק מההיסטוריה.
על מנת להבין את חשיבותה של אילינוי, חשוב להבין שזו מדינה מוקפת מדינות שלא אישרו כלל שימוש בקנאביס. הן רפואי והן פנאי.

בפחות משבוע, כלומר 5 ימי עסקים, שגם הם לא היו מלאים בגלל החגים ושעות העבודה, סכום המכירות במדינה הגיע לכמעט 11 מיליון דולר (10,830,667 ליתר דיוק), כאשר רק ביומיים הראשונים הסכום הגיע ל 5.2 מיליון דולר.

כ 271,169 עסקאות בוצעו ברחבי המדינה, כאשר ביומיים הראשונים בוצעו כ 77 אלף עסקאות. נתון שגוזר כמעט 40$ לעסקה- כך על פי המחלקה הפדראלית ורגולציה מקצועית באילינוי. לשם  השוואה, קנאביס רפואי באילינוי נמכר במעט פחות מ 28$ לגרם.

לא יהיה מדויק להשוות לקנדה של שנה שעברה מכמה סיבות.

הראשונה היא בגלל שבשנת 2019 הותר אך ורק שימוש בתפרחות ללא מאכלים כפי שעכשיו אפשרי. כלומר מגוון רחב יותר של מוצרים. הסיבה השנייה היא בגלל שעדיין לא עברה שנה מאז לגליזציה 2.0 הן בקנדה והן באילינוי.

אך אם בכל זאת רוצים קצת מספרים, אז הצריכה ב 9 החודשים הראשונים של הלגליזציה בקנדה (כלומר אוקטובר 2018 ועד יולי 2019) הסתכמו לכדי 524 מיליון דולר.

באילינוי רק בשבוע הראשון היו כ 11 מיליון ואם נכפיל ב 52 שבועות הרי שנגיע ל 572 מיליון דולר- באוכלוסייה נמוכה בכ 2/3 מהאוכלוסייה הקנדית (12 מיליון תושבים לעומת 36 בקנדה)!!!

השוק באילינוי מורכב מ 46 חנויות קנאביס רפואי שקיבלו אישור למכור גם קנאביס למטרות פנאי ועוד חנות אחת שמוכרת אך ורק קנאביס לפנאי (כרגע רק 36 חנויות פעילות).

עד ה 01.05.2020, המדינה מתכננת לאשר ל 75 חנויות נוספות למכור קנאביס למטרות פנאי.

קשה להעריך את גודל השוק כרגע, אך המספרים מדברים על כמיליארד וחצי דולר בשנה עם אופק ל 4 מיליארד עד שנת 2024.

לנושא אחר, אך עדיין בארה"ב.

לאחרונה אנו שומעים על מספר חברות שמוכרות את החוות שהקימו או עוצרות את התרחבותן בעולם.

החל מחברות קנדיות כמו אורורה (המתקן שרכשה ממד ריליף ב 26 מיליון דולר קנדי וכעת מוכרת ב 17) ועד חברות אמריקאיות כמו מד מן, Cresco Labs (מכירה ב 50 מיליון דולר), ColumbiaCare (35 מיליון דולר) שפשוט זקוקות למזומנים.

כדי לא לדלל שוב את המשקיעים ולא ללוות בריביות שוק אפור, הן בחרו למכור נכסים ומיד להשכירם בחזרה על מנת למלא את קופת המזומנים ולהמשיך את התקדמותן.

מי שיכולות ואכן, נכנסות למשבצת הזו, אלו חברות נדל"ן.

בעיקר חברות פרטיות כמו  GreenAcreage אך גם חברה ציבורית אחת, שסקרנו בעבר- IIPR.

חברת נדל"ן הפועלת בתחום  הקנאביס, באמצעות השכרת השטחים לחברות לתקופות של 15 שנים ואף יותר.

לסיכום,אני צופה שיפור מכירות בכל הגזרות. הן הקנדיות והן האמריקאיות. מדוע? כי אין סיבה שלא. פשוט.

המוצרים החדשים בקנדה אוזלים מהמדפים ויש ביקוש להכל- שוקולדים, סוכריות גומי, משקאות, וופורייזרים ועוד.

שיפור בנגישות המוצרים, כמו פתיחת חנויות נוספות למכירה, כמו גם נגישות למוצרים באמצעות האינטרנט, יתרמו רבות למכירות. על פי דלוייט.

כנ"ל בארה"ב. הצפי הוא שבשנת הבחירות הנוכחית מדינות נוספות יצביעו בעד לגליזציה. אמנם בנובמבר, כאשר יהיו הבחירות, אך במטרה שכבר ב 2021 יתווספו לנו שווקים חדשים, גדולים במיוחד- ניו ג`רזי, ניו יורק, אריוזנה, פלורידה (שוק ענק), צפון  דקוטה ומיזורי.

אני שוב רוצה לחדד את הבדל הגודל בין השווקים.

השוק הקנדי חווה כעת קשיים והסתגלות למצב שלא היה כדוגמתו. קנדה היא חלוצה וצריך לברך על כך. אך זה לא אומר שלא קיימים ולא יהיו בהמשך הדרך קשיים- בעיקר התמודדות מול השוק השחור.

על פי הערכות אנליסטים וגופי סטטיסטיקה שונים, צפי ההוצאות של קנדה על קנאביס בצורה חוקית במהלך 2019 הגיע לכמעט 840 מיליון דולר (כעת עם לגליזציה 2.0 המספרים אמורים לגדול משמעותית.

השוק החוקי מנצל כנראה רק כ 10- 15 אחוז מהפוטנציאל). לעומת השוק בקליפורניה שצפוי לגלגל קצת יותר מ 3 מיליארד דולר!!!

החברות הקנדיות מתבססות על השוק הבינלאומי, ועם כל הכבוד לאירופה ואסיה, הדברים יתקדמו שם לאט יותר מארה"ב (סביר להניח). לכן מעבר לרווח לא נראה באופק של השנה הקרובה לקנדיות.

לעומת החברות האמריקאיות שלא צריכות כל כך את שאר העולם ומספר לא מבוטל של חברות אמריקאיות אמור להגיע ל EBITDA חיובי במהלך 2020- 2021.