 | העולם לא הולך לתהליך של יפניזציה
העולם הוא לא יפן
לעליית התשואות של השבועות האחרונים יש גורמים רבים אבל מעל הכל היא נובעת מהבנה שהעולם לא הולך לתהליך של יפניזציה. התאוששות הכלכלה האמריקאית אחרי הרבעון הראשון והיציאה של אירופה מהסביבה הדפלציונית מאותתות למשקיעים שברמות התשואות הנמוכות שנרשמו באפריל שוק האג"ח היה פשוט יקר מדי. כעת משחזרו מחירי האג"ח לרמתם באוקטובר 2014, נראה כי הלחץ לעליית תשואות בעולם פחת. בישראל לעומת זאת, השוק עדיין מוטרד יותר מהשאלה אם הריבית תופחת פעם נוספת בחודש הקרוב מאשר מתוואי הריבית לטווח הבינוני-ארוך. לכן, כל עוד השוק המקומי מגלם שהריבית המקומית תהיה נמוכה יותר מזו שבארה"ב עד שנת 2021 (!), הסיכון לעליית תשואות נותר גבוה.
דו"ח התעסוקה
בשורה התחתונה, דו"ח התעסוקה של חודש מאי מאפשר סופית להתייחס לנתונים החלשים של מרץ כאל זעזוע לא מייצג בתוואי ההתאוששות של שוק העבודה. בהתאם, הדו"ח גם מחזק מאוד את ההערכה שהפד יחל בתהליך העלאת הריבית כבר השנה, אם לא בספטמבר אז בדצמבר.
נק' עיקריות מהדו"ח:
§ בחודש מאי נוספו למשק האמריקאי 280 אלף משרות, תוספת גבוהה בהרבה מהצפי שעמד על 225 אלף משרות.
§ בנוסף, גם נתוני מרץ ואפריל עודכנו כלפי מעלה ב-32 אלף משרות נוספות.
§ שיעור האבטלה עלה בעשירית נ"א ל-5.5%. העלייה בשיעור האבטלה נבעה מגידול של 397 אלף איש בכוח העבודה ועליה דומה בשיעור ההשתתפות ל-62.9%, כך שלא מדובר על חדשות רעות.
§ מצד שני, לא מדובר גם על חדשות טובות מדי שכן הגידול בכוח העבודה נתמך בעיקר בגידול של 323 אלף עובדים בגילאים 20-24. מכיוון שמדובר כנראה בעיקר באלו שלא יכלו להרשות לעצמם להעביר את חופשת האביב בקנקון, סביר להניח שכאשר החופשה תסתיים אלו יחזרו לקולג' וכוח העבודה יקטן שוב.
§ השכר השעתי עלה ב-0.3% במאי וב-2.3% לעומת מאי אשתקד. נתוני השכר השעתי מתחילים להדביק את הגידול שנרשם כבר במדד עלות העבודה (עלה בשנה האחרונה ב-2.6%) כך שבהחלט ניתן לומר שלקראת המחצית השנייה של השנה, הדברים נעים בכיוון שהפד רוצה לראות.
ג'נט מלחיצה את כריסטין
אם נתוני התעסוקה לא מספיקים, אז 24 שעות קודם לכן סיפקה לנו יו"ר קרן המטבע הבינ"ל, כריסטין לגארד, תצוגת אימה בה היא קוראת בקריאת ייאוש לפד לדחות את העלאת הריבית למחצית הראשונה של 2016. אמירה זו של לגארד, מעבר לכך שהיא מרמזת בבירור שהפד אכן מתכוון להעלות את הריבית השנה, גררה לא מעט ביקורות במהלך סוף השבוע, הן מבחינה פוליטית והן מבחינה כלכלית. בצד הפוליטי, רוב הפרשנים בארה"ב החליטו להקדים את ה-4 ביולי ואימצו את הגישה הפטריוטית שעיקרה הוא "מה הצרפתייה הזו בכלל מעיזה לומר לנו מה לעשות"? כמובן שטענה זו מוצדקת לחלוטין, בעיקר לאור העובדה שהחששות של לגארד הם ליציבות המשקים המתעוררים, מה שכמובן לא צריך לעניין את הפד שיקבע את המדיניות שלו על פי הצרכים של המשק האמריקאי בלבד. בצד הכלכלי, האמירה של לגארד היא פשוט אוסף של הערכות חסרות משקל של ממש שאף סובלות מלא מעט סתירות פנימיות. ראשית, לגארד טוענת שלהערכת קרן המטבע, הדולר חזק מדי ועלול להקשות על המשקים המתעוררים. אם הדולר חזק מדי ובקרן המטבע לא החליטו לזנוח לחלוטין את כל התיאוריות המקרו כלכליות הרי שדווקא ההשפעה של העלאת הריבית בארה"ב תהיה מתונה שכן התהליך כבר מתומחר בשער החליפין. מעבר לכך, לגארד טוענת שבמקום להתחיל בתהליך העלאת ריבית איטי כבר עכשיו, עדיף להמתין שתיווצר אינפלציה בפועל, גם אם במחיר של העלאות ריבית מהירות יותר לאחר מכן. מי שעקב אחרי שוקי המט"ח בשנים האחרונות כבר אמור להבין שהשווקים לא ממש אוהבים הפתעות ולכן אם הפד יאמץ את גישתה של לגארד, סביר להניח שהדולר יתחזק דווקא יותר מאשר בגישת ניהול הציפיות של הפד.
זה לא את זה אני
ידידינו בבלוג הכלכלי zero hedge מתארים את הדרמה היוונית כמצב בו בשני צדדי המערכה מחכים שהצד השני ייטול את היוזמה ויפרק את מערכת היחסים. במילים אחרות, יוון, או נכון יותר מפלגת סיריזה, רוצה שהאירופאים יזרקו אותה מהגוש על מנת להוכיח למצביעים שאין על מי לסמוך ושעדיף להם בחוץ. מהצד השני, האירופאים רוצים שיוון תפרוש מהגוש על מנת שלא להתחיל תהליך בו כל אחת ממדינות ה-pigs האחרות חוששות לגורלה ויציבות הגוש כולו מועמדת בספק. כמו שאמר ג'ורג' קוסטנזה: "זה לא את, זה אני". הבעיה בסיטואציה כזו היא שכל אחד מהצדדים מנסה ככל יכולתו להמאיס את עצמו על הצד השני, מה שבהגדרה כמעט יביא את הדרמה עמוק לזמן פציעות לפני שיתקבלו (אם בכלל) הסכמות.
בינתיים, היוונים ממשיכים לעשות צרות והודיעו ביום שישי שלא ישלמו תשלום של 300 מיליון אירו לקרן המטבע הבינ"ל אלא ידחו את כל התשלומים שמגיעים החודש עד לסוף החודש. דחיית התשלום לא בהכרח אומרת שליוון לא היו, נכון ליום שישי, 300 מיליון אירו אלא שייתכן שיוון פשוט מפעילה לחץ נוסף על האירופאים. מה שבטוח זה שאת סך החוב של יוון לקרן המטבע ביוני, 1.5 מיליארד אירו, אין ליוון ללא תמיכה של האיחוד האירופי. מבחינה חוקית מדובר על תהליך שקרן המטבע מאפשרת במסגרת ההסכמים עם המדינות החברות ולכן לא מדובר בהסדר חובות ויוון עדיין לא פושטת רגל. אמנם תהליך זה לא מנוצל בד"כ על ידי הלווים מקרן המטבע שכן הוא עלול לייצר תחושה בשווקים שהלווה מתמודד עם קשיים פיננסיים אבל כיום הדבר האחרון שהיוונים חוששים ממנו הוא פגיעה בשמם הטוב.
בהסתכלות קדימה, הדד-ליין של יוון הולך ומתקרב ולכן נחזור פה על שלושת תרחישי העל (כלומר כל תרחיש אפשר לפתח למספר תתי תרחישים עם ספספיקציות שונות) שאנו רואים לסיום הסאגה. התרחישים מוצגים בסבירות הולכת ויורדת:
§ תרחיש א' – יוון לא משלמת לקרן המטבע ß עלייה במפלס החששות בשווקים בכלל ובשוקי האג"ח של מדינות הפריפריה בפרט ß הטרויקה (קרן המטבע+ה-ecb+ האיחוד האירופי) מוצאים את הדרך לקרוא להחלטה של יוון "דיפולט סלקטיבי" כלומר כזו שלא פוגעת בקרדבליות של האג"ח היווני כך שהבנקים היווניים נותרים יציבים ויוון נשארת בגוש האירו ß הטרויקה והיוונים נכנסים לסבב שיחות בזמן פציעות ß מתקבלות החלטות לגבי פריסת החובות של יוון לקרן המטבע וה-ecb, לגבי התשלום הבא של תוכנית הסיוע הנוכחית ולגבי תוכנית סיוע נוספת. יוון ניצחה.
§ תרחיש ב' –סיריזה מודיעה על בחירות בזק ו/או משאל עם בנוגע להישארות בגוש האירו. צעד זה נועד לתת לסיריזה תמיכה חזקה יותר מהעם היווני לרדת מהעץ הגבוה עליו טיפסה במאבקה מול האירופים ß התוכנית עובדת ß הטרויקה והיוונים נכנסים לסבב שיחות בזמן פציעות ß מתקבלות החלטות לגבי פריסת החובות של יוון לקרן המטבע וה-ecb, לגבי התשלום הבא של תוכנית הסיוע הנוכחית ולגבי תוכנית סיוע נוספת. אירופה ניצחה.
§ תרחיש ג' – יוון לא משלמת לקרן המטבע ß עלייה במפלס החששות בשווקים בכלל ובשוקי האג"ח של מדינות הפריפריה בפרט ß יוון מוכרזת פושטת רגל ß האג"ח היווני מאבד את מעמדו כערובה מבחינת ה-ecb ß הבנקים היווניים קורסים בעקבות בעיית הנזילות אליה הם נקלעים ללא מימון ה-ecb ß ממשלת יוון רוצה להלאים את הבנקים אבל מגלה שאין לה יכולת להדפיס כסף ß יוון נאלצת לצאת מגוש האירו ומתחילה להדפיס דרכמות על מנת להלאים את הבנקים ß מפה והלאה להחלטות רציונאליות אין יותר מדי משמעות ולכן אפשר כל אחד יכול להמשיך את התרחיש בהתאם האופטימיות שלו. ההמשך שלנו נראה סביר יותר הוא: האזרחים בפורטוגל מושכים את הפיקדונות שלהם מהבנקים כדי להיות בטוחים. כל אחד אומר "מה אם לא כולם חכמים ואחראיים כמוני?" ו-"אני יוציא רק את הפיקדונות שלי, כמה זה כבר ישפיע?" והמערכת הפיננסית בפורטוגל קורסת. פורטוגל "עושה יוון" ויוצאת מהגוש ואפקט הדומינו ממשיך גם לספרד ולפירוק של הגוש.
| | אין באמור לעיל לרבות כל מסמך ו/או קובץ המצורף לו משום יעוץ או המלצה לקנייה / מכירה של ני"ע ו/או מכשירים פיננסיים |
|
| | | |  | |
050-756-0642
.png)
