עינב כהן
"אנחנו לא צריכים כבר את הממשלה.כרגע ההחלטה על ייצוא הקנאביס נמצאת בדרג התפעולי ויש מאבקי בירוקרטיה בין משרד הכלכלה למשרד הבריאות בנוגע לתקנים והם אלה שמונעים את ביצוע החלטת הממשלה על ייצוא כפי שכבר נתקבלה".
כך אומר,בראיון מיוחד ל"ישראל בורסה", מנכ"ל פנאקסיה תעשיות פרמצבטיות,ד"ר דדי סגל,שכמו כל המשקיעים בסקטור הקנאביס, מאוכזב מהסחבת בנוגע לאישור הסופי של הייצוא.
ד"ר סגל, טענת לא מזמן שהחלטה סופית של הייצוא יכולה להתקבל גם תוך שבועות ספורים,איך זה ייתכן אם טרם תוקם ממשלה?
"בשלב מסויים,`הילדים` יפסיקו לריב וזה לא כזה מורכב ויש אפשרויות רבות לפתור את זה ,כמו למשל להתאים את ייצוא הקנאביס ליצוא הנרקוטיקה.
אם "הילדים" לא ידעו להגיע לפתרון בעצמם, נאלץ לחכות להקמת הממשלה שתשים את כובד משקלה. אני מקווה שלא נצטרך לחכות עד אז-פשוט אין באמת שום צורך".
פנאקסיה הוקמה בשנת 2009, על ידי ד"ר דדי סגל, ד"ר ערן גולדברג ועו״ד אסי רוטברט.
בנוסף מייצרת החטיבה האחות בצפון אמריקה למעלה מ-30 מוצרים תרופתיים מבוססי קנאביס רפואי, בהן טבליות תת-לשוניות, לכסניות, שמנים, משאפים ועוד, המיועדים לטיפול במחלות כגון הפרעת דחק פוסט טראומטית, סרטן, כאב כרוני, אפילפסיה, אנורקסיה, טיפול בכוויות ומחלות רבות נוספות.
בין המשקיעים של החברה אפשר למצוא את יונתן קולבר, שותף בקרן ויולה, שמונה ליו"ר החברה, רן נוסבאום, שותף בקרן הביומד פונטיפקס, וצביקה בארינבוים, שותף ברשת המרפאות נארא.
לפני כחודשיים, ברק רוזן וקבוצת משקיעים פרטיים ומוסדיים השקיעו 17.5 מיליון שקל בפנאקסיה ישראל לפי שווי של 500 מיליון ש"ח (שער 4.69 למנייה).
החברה אמורה להתמזג לשלד הבורסאי הרודיום בתקופה הקרובה.
ד"ר סגל, למרות השם הטוב שחברת פנאקסיה יצרה לעצמה, אתם עדיין לא מוכנים לייצא לפי התקן הארופי.
"עברנו ביקורת לפי התקן הארופאי אבל קיבלנו תעודה לפי התקן הישראלי שהוא IMC-GMP ,התקן הזה אינו פחות טוב אבל הוא שונה בכל מיני היבטים,אבל שבקרוב יהיה אישור ייצוא התקן הישראלי לא יתפוס".
אז מה יהיה?
"יש כמה אפשרויות-
הראשונה היא שמדינת ישראל תוכיח באירופה שהתקן שלנו מספיק טוב.
השני, שייתנו בישראל תקן לפי התקן הארופאי (EU-GMP).
אנו כיום מנסים להביא רשויות ארופאיות לבחון אותנו כאן,הרי בתחום הפארמה אנו מוכרים כבר ב40 מדינות, ואנו בנקודה טובה וכאשר יאפשרו ביקורת ארופאית-אנחנו נעבור אותה. נדרשת פעילות של משרדי הממשלה בתיאום מול הרשויות הרלוונטיות באירופה שיאפשרו את התקן הזה".
בסופו של דבר,איזה סוג של חברות לדעתך יובילו את הייצוא מישראל?
"לדעתי מי שייצא מהקנאביס הישראלי החוצה יהיו בעיקר תרופות.שם הביקוש הבאמת גדול,מוצרי CBD בלבד יש המון באירופה והם יודעים לייצר את זה גם משמן המפ".
אנו רואים חברות ענק כמו אורורה וקאנופי רוכשות חברות. לדעתך הם יעשו רכישות גם של חברות קנאביס מישראל?
"יש חברות בישראל שברגע שיתאפשר ייצוא הן עשויות להיות מובילות עולמיות.
הקנדים היו במקום פחות טוב מאיתנו, אבל אז הם נחשפו לשווקים הפיננסיים ואין להם בעיה של ייצוא.
ברגע שייפתח הייצוא-החברות פה ידברו אחרת לגמרי, השוק באירופה יהיה גדול יותר מארה"ב וקנדה ביחד ובהחלט יהיו חברות שיעניינו את חברות הענק ויהיו ניסיונות לרכוש אותם".
איפה יש לכם פעילות ענפה יותר בארה"ב או באירופה. כי במנייה הישראלית המשקיעים לא נחשפים לפעילות שלכם בארה"ב.
"השוק האמריקאי לא קיים מבחינתנו ואנו לא מסתכלים עליו כרגע בגלל הבעייתיות בעניין הפדרלי,הקנביס שם נחשב כסם מסוכן.
בטווח הרחוק השוק האמריקאי יותר יעניין אותנו אבל רק ברמת רישום תרופה עם התוויה וזה מהלך שייקח 3-5 שנים,יש לנו כעת 11 ניסויים ועם חלקם נגיע לפאזה 3".
נתתם יעד מכירות של 47 מיליון ש"ח בתוך שנה. איך אתה רואה את זה קורה שעדיין אין אישור סופי של ייצוא ואין בישראל אישור לתקן ארופאי?
"אנו יודעים להגיד שאם יהיה אישור סופי של ייצוא ואישור של האיחוד הארופאי- זה היעד שלנו.אנו לא סוברים שזה ייקח עוד זמן רב".
הרבה חברות מתכננות להתחרות בכם ולהקים מפעל. למשל שיח, היי פארמה, קנאשור,פארמוקן,יו ניבו.
"אם הייתי צריך לחשוב אם להקים מפעל-הייתי חושב פעמיים.אנו לבד יכולים לייצר לכל השוק,הריצה כעת לתפוס נתחי שוק תהיה הרבה פחות רלוונטית בעוד שנתיים-שלוש ואני לא מבין איזו הצדקה כלכלית יש לזה".
חקלאים שמקימים מפעל יוזילו עלויות.
"להקים מפעל זה לא מהיום למחר. חלק מהשחקנים לא נגעו בקנאביס בחיים,יש פה ולידציות שצריך לעשות שנים,האיחוד הארופאי דורש חיי מדף ואני מתקשה לראות אותם לא מפסידים כסף".
אסיה. שוק אפשרי מבחינתכם?
בהחלט. שוק מתפתח, יש סימנים חיוביים בקוריאה ותאילנד,אבל אנו מעריכים שהיתרון הגדול שלנו מצוי במכירות לאירופה".
אנו רואים את הבעיות של החקלאים היום מול המטופלים.יש מחסור בקנאביס רפואי. מדוע אתם לא רוכשים בעלות על חווה והופכים לספק ישיר עם כל השרשרת אצלכם?
"אנו לא יודעים לנהל חווה יותר מהמגדלים שעושים את זה שנים רבות. הבעיה היא זמנית ותהיה התייצבות בתוך שלושה-ארבעה חודשים".
הרבה יזמים רוצים להקים חוות גידול. יש בזה טעם?
"אם יאושר הייצוא- יהיה מקום להרבה שחקנים וגם אנו ניעזר בהם".
מומחי קנאביס רבים טוענים כי השוק הישראלי צריך לעבור לגידול בתוך חממות (גידול אינדור), מה דעתך על כך?
"זה לא נכון. הרשות הארופאית לא דורשת גידול אינדור בכל מצב. בישראל יש יתרון למזג האוויר ולא צריך לגדל פה אינדור. ואם כבר מגדלים אינדור אז עדיף בחו"ל".
לסיום, אנו רואים את העניין במניות הקנאביס פוחת. המניות ירדו בין 40-70 אחוז מהשיאים האחרונים לפני כמה חודשים.יש תקווה למשקיעים?
"בקרוב יהיו אבני דרך משמעותיות.
הראשון הוא ייצוא.זה יפתח פה את השוק ויביא אותו לדרגה אחרת לגמרי.
השני, אני מאמין שבשנה הקרובה נראה רכישה או מיזוג של חברה ישראלית עם אחת החברות הבינלאומיות.
בטווח היותר ארוך יצאו מישראל תרופות מקנאביס".
מובהר ומודגש כי הכותב [מחזיק בניירות ערך שהונפקו על ידי החברה נשוא המאמר] או [מספק שירותי ייעוץ לחברה בתחום שוק ההון ומקבל תמורה עבור כך] ("החברה"), ועל כן קיים לו עניין אישי בחברה ובניירות הערך שלה. אין לראות במידע המובא במאמר כהצעה או שידול לקנות, למכור או לבצע עסקה כלשהיא בנייר ערך או מכשיר פיננסי אחר שהונפק על ידי בחברה, ואין באמור משום המלצה או הבעת כדאיות לגבי השקעה בחברה. המידע שמסופק במאמר הינו לצורך אינפורמטיבי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו ונתוניו האישיים של כל אדם.