מנכל סלקט ביומד-שוק ההון מפספס אותנו

מניית סלקט ביומד, מזנקת בימים האחרונים במחזורים גדולים. מנכ"ל סלקט ביו והמשנה למנכ"ל בראיון מיוחד ל"ישראל בורסה", על החברה, התקוות, הניסויים, הרצון להנפיק בנסד"ק ולמה לדעתם השוק הישראלי מפספס אותם כרגע ובגדול. (24-4-2016)

עינב כהן

לא רבים ממשקיעי שוק ההון, מכירים את חברת סלקט ביומד,שמנייתה נסחרת בבורסה הישראלית,לפי שווי שוק של 140 מיליון ש"ח, אשר רק לאחרונה נכנסה תחת הראדר התקשורתי.

הכסף לא בזהב-אלא במסנן

חברת "סלקט ביומד" עוסקת בפיתוח טכנולוגיה חדשנית וייחודית המאפשרת ברירת תאי גזע בסינון ביולוגי ומסחורה.

בשבוע שעבר, החברה הודיעה כי חתמה על הסכם בדיקת היתכנות לטכנולוגית החברה עם חברת Accellta בדרך להסכם רשיון.

שיתוף פעולה עתידי בין שני החברות עשוי לספק לחברה גישה לשוק עצום של חידוש וייצור רקמות עם שווי שוק של מיליארדי דולרים בשנה, שנוסף בעצם לליבת הטכנולוגיה הנוכחית שלה בתחום ברירת תאי גזע.

סלקט הוקמה על ידי ד"ר נדיר אשכנזי, ד"ר שי ירקוני ונוריאל צ`יריץ` קסביאן כאשר בשנת 2013, החברה הפכה לציבורית באמצעות רכישה של השלד הבורסאי טאגור קפיטל ויצקה לתוכו פעילות.

בחודשים הקרובים, החברה צפויה להתחיל ניסוי ראשון בבני אדם בכפוף לאישורים הרגולטורים ,בחולים הזקוקים להשתלת מח עצם. החברה ביצעה עד עתה ניסויים פרה קליניים נרחביים לברירת תאי גזע שעברו בהצלחה רבה. לרבות ניסוי פרה קליני מסכם בתנאי GLP

מנכ"ל החברה,ד"ר שי ירקוני, והמשנה למנכ"ל וסמנכ"ל הכספים, רונן טויטו, התראיינו ל"ישראל בורסה".

ד"ר ירקוני הסביר על המיקוד של סלקט לעומת שאר חברות תאי הגזע : "ההבדל בין סלקט ובין שאר החברות מזכיר את התקופה שבה העולם חיפש זהב, ומי שעשה את הכסף הגדול היו מוכרי ג`ינס ה-ליוויס ומוכרי המסננים..."

יש כיום מאות חברות שמבוססות על טכנולוגיה של תאי גזע, עם מוצרים ואינדיקציות בשלב פיתוח שונות ומגוונות אשר מהוות בסופו של דבר פוטנציאל להיות לקוחות של החברה.

מבחינה מדעית, יש כיום שני מקורות לתאי גזע-תא עוברי ותא בוגר. התאים העובריים הציגו בעיות קשות הן ברמה הביולוגית והן בתהליך הפיתוח ולכן רוב התעשיה עברה לשימוש בתאים בוגרים. יש לגוף מחסן חלקים שיכול להחליף חלק פגום בגוף וזה מה שתאי גזע בוגרים עושים.אבל הסוד הגדול הוא איך מוצאים את אותם תאי גזע וזה דבר מאד מסובך כמו למצוא מחט בערימת שחת.

כיום מנסים לזהות את תאי הגזע  לפי גודל וסימן וזה עושה עבודה משובשת, וכאן החברה יכולה להיכנס לתמונה.

מניעת תופעות לוואי כתוצאה מהשתלת מח עצם

סלקט מפתחת תבחינים מבוססי פעילות (Functional selection) ולא מבוססי צורה.

החברה הציגה בניסויים פרה קליניים שהיא יודעת לייצר דבל אימפקט- להרוג תאים רעים ולהפעיל טובים"..

ד"ר ירקוני,מה זה אומר בפועל?

"אחת הדוגמאות היא כל נושא - GVHD , שיכול להוביל לנכות ומוות בעקבות תופעות לוואי של השתלת מח עצם.

היכולת להפריד בין שני סוגי התאים,תמנע תופעות לוואי מעין אלה".

לאן החברה מכוונת בנושא זה?

"החברה דיווחה כי בימים אילו נערכת להתחלת ניסוי הקליני הראשוןבבני אדם, אבל(phase 1-2), החברה דיווחה על קבלת אישור ועדת הלסינקי מבית החולים להתחלת ניסוי רוחב היריעה הוא אינסופי,משום שכל שכן ללא תלות במחלה או במקור תאי הגזע, כל עוד עובדים עם תאים בוגרים אזי תהליך הייצור להתחיל בסלקציה.

המטרה היא שבכל תהליך ייצור של כל מוצר מבוסס תאי גזע בוגרים -  סלקט תהיה מעורבת.

הטכנולוגיה של החברה תשתלב על הטכנולוגיה של חברות תאי הגזע ובמקביל להמשיך לפתח את המוצרים של החברה שהראשון בהם הוא השתלת מח עצם לחולי לוקמיה".

כמה פטנטים יש לחברה?

"יש לנו 8 פטנטים שתוקפם יפוג לא לפני שנת 2030, שמכסים על הפלטפורמה, המוצרים, ושימוש ותהליכי ייצור".

 "ביום שהחברה תצלצל בפעמון בנסד"ק- היא תהיה במקום מעניין"

בשבוע שעבר,סלקט ביומד הגישה מסמכי רישום במטרה להצטרף למסחר בנסד"ק וזאת בהמשך לדיווחים קודמים בדבר בחינת רישום כפול של מניות החברה בארה"ב, בנוסף לבורסת ת"א.

השאפתנות לכניסה לנסדק עומדת בניגוד מוחלט לפעילות יחסי הציבור של החברה בישראל,שדי נעלמה עד עכשיו מעיני המשקיעים.

המשנה למנכ"ל וסמנכ"ל הכספים, רונן טויטו מסביר את ההחלטה:

"חלון הראווה בבורסה הישראלית מטושטש. בארה"ב ההערכה לחברות טכנולוגיות בתחומים חמים כגון תאי גזע שונה בין היתר בעקבות אנליזה והבנת התחום.

הבנקים בארה"ב מבינים כיום שמדובר ברפואה של המאה ה-21, ביום שהחברה הזו תצלצל בפעמון בנאסד"ק, היא כבר במקום מעניין".

ד"ר ירקוני: "הצמיחה של חברה מסוג כזה מזכיר את מה שפייסבוק עושה לחברה ואובר עושה למוניות-אנו נעשה לתאי הגזע.בשוק שלנו אין הבנה ולכן הוא מפספס את ההזדמנות".

החברה דיווחה ברבעון האחרון על גיוס בפרמייה של כ-10% על מחיר השוק.נדיר לחברות ביו.

"הגיוסים האחרונים שעשינו לא היו רק למטרת ממון , אלא מאסטרטגיה פיננסית רחבה, להרחיב את האחזקות הציבוריות אשר ישפרו את מבנה הבעלות בחברה וכן יתמכו בעתיד ברישום בבורסה נוספת.החברה דיווחה בדוחותיה השנתיים על יתרת מזומנים של כ-12 מיליון ש"ח לפני הגיוס האחרון כאמור".

מתי ההנפקה בנסד"ק תתבצע?

"אנו עובדים במרץ בעניין הזה. כשחלון הזמן יתאים-נהיה שם".

ניסוי ראשון- בחולי לוקמיה

בחודש פברואר, סלקט קיבלה אישור ועדת האתיקה לניסוי הקליני בחולי לוקמיה. שניתן ע"י ועדת הלסינקי של בית החולים רמב"ם, בו יתבצע ,בכפוף לאישור משרד הבריאות, הניסוי הקליני הראשון מסוגו בחולי לוקמיה הזקוקים להשתלת מח עצם.

במסגרת הניסוי, יבצעו בבית החולים רמב"ם, את הליך השתלת מח העצם בחולי הלוקמיה באמצעות הטכנולוגיה לברירת תאים של סלקט, כאשר בסלקט מאמינים שהפרוצדורה תקטין את הסיכונים הכרוכים בהשתלת מח עצם.

תוצאות הלוואי הללו נגרמות כתוצאה מהתנגשות בין מערכת החיסון מהתורם השונה בין התורם והמקבל ולכן בשיטה של סלקט לפי התאים הבוגרים של מערכת החיסון נפגעים – תופעות הלוואי הללו עשויים להשתפר.

ד"ר ירקוני, למה דווקא בחולי לוקמיה?

"צריכים להיות מאד נבונים שנכנסים למהלך קליני. הרבה דברים קריטיים פה- מי הרגולטור, מה פרמטרי הסיכון,לאיזה סוג חולים נרצה להיכנס וגם חשוב מאד להיות דמוגרפית קרוב,על מנת שהצוות יתפקד בזמן אמת.

במקרה הזה,  לא צריך "לחנך" רופאים,כי הם מחכים לפתרון של החברה בכיליון עיניים,מכיון שהחברה מכוונת לפתרון  לשיפור פרופיל הבטיחות ,שהוא המגביל ברפואה זו, יהיה לרגולטור מוטיבציה לתמוך בפתרון המוצע במיוחד אם תהיה הוזלה של הפרוצדורה הקיימת בצורה משמעותית כך שזה מה שצפוי שיקרה.

יש בסיס סביר להאמין שגם הרגולציה רוצה ללכת על זה המבטחים למיניהם יאמצו את התהליך ויכוונו לשימוש מוגבר בו".

התחלנו תהליך רגולטורי בארה"ב,ארופה וישראל, ואת הניסוי נתחיל קודם בישראל בפן הבטיחותי.

מה ההבדל בין מוצר רגיל בתחום תאי הגזע למוצר שלכם?

"על פי בדיקות שערכנו, המוצר שלנו נחשב כטיפול משולב (combination therapy) ביולוגי עם מכשור רפואי כמכשור רפואי ולא תרופה ולכן זמן האישור עליו עשוי להיות קצר בצורה מהותית יותר מאישור של תרופה רגילה.ואח"כ אנו נמכור את הטכנולוגיה לשימוש לחברות תאי הגזע עצמן".

מה אתה חושב על חברות תאי הגזע הישראליות?

"ישראל היא מוקד ידע מדהים בתחום הזה שעדיין בחיתוליו.

היינו באותו מצב בסוף שנות ה-90 בעניין החלבונים ואיבדנו את זה בגלל שלא היתה יד מכוונת והידע זלג לחברות זרות וחלק נקבר.

בתחום תאי הגזע, המעבר מהאקדמיה לשוק קרתה רק ב-5 שנים האחרונות.

יש בישראל 28 חברות תאי גזע, כאשר רובן בניסויים פרה קליניים וסביר להניח שרבות מהן ירכשו ע"י חברות זרות".

לסיום, היכן אתם מעריכים שחברת סלקט תהיה בעוד 5 שנים?

"תראה חברות דומות לנו בנאסד"ק ותבין את פוטנציאל השוק".

מעוניין להצטרף למגזין הכלכלי היומי של "ישראל בורסה" ולשירות האיתותים?

צור קשר:

עיתון כלכלי יומי

 

 

מובהר ומודגש כי הכותב [מחזיק בניירות ערך שהונפקו על ידי החברה נשוא המאמר] או [מספק שירותי ייעוץ לחברה בתחום שוק ההון ומקבל תמורה עבור כך]  ("החברה"), ועל כן קיים לו עניין אישי בחברה ובניירות הערך שלה. אין לראות במידע המובא במאמר כהצעה או שידול לקנות, למכור או לבצע עסקה כלשהיא בנייר ערך או מכשיר פיננסי אחר שהונפק על ידי בחברה, ואין באמור משום המלצה או הבעת כדאיות לגבי השקעה בחברה. המידע שמסופק במאמר הינו לצורך אינפורמטיבי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו ונתוניו האישיים של כל אדם.


מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך: