עפ"י קינן, הרמה הגבוהה של חובות המדינות וצרכי המיחזור הגדולים האלה, הגבירו את החשש של המשקיעים המוסדיים והפרטיים ממצב של חדלות פירעון או פשיטת רגל, של אחת או כמה מהמדינות בגוש. הדבר הוביל לעלייה בריביות ובתשואות שהמדינות נאלצות לשלם בזמן הנפקת חובות חדשים.
"על מנת לבלום את ההידרדרות" ,אמר קינן, "הכרחי לשבור את מעגל הקסמים שנוצר בין מיחזורי חוב לתשואות וריביות גבוהות. זאת דינמיקה שלילית – מסוכנת - לא יציבה, המוכרת היטב ממשברי חוב קודמים.
קינן מביא את הנקודות הבעייתיות במשק הישראלי שיכולים לגרום למיתון אצלנו : "כדי לעצור את הדינמיקה השלילית של משבר חובות המדינה ומיתון בגוש האירו, וכדי לייצב את המצב בשווקים, נדרשת פעולה מתואמת של קובעי המדיניות והגופים הבינלאומיים.
הבעיה שנוצרה היא גלובלית, ולכן גם הפתרון חייב להיות גלובלי. מאז תחילת משבר גוש האירו, סברתי, -שמוקדם עדיין להספיד את האירו ואני עדיין אופטימי ביחס לסיכויי ההישרדות שלו.
על רקע כל אלה, אני סבור ש- 2012 תציב מבחן לא פשוט למשק הישראלי. אומנם נכון שישראל היא בין המדינות שנפגעו באופן יחסי מעט, כתוצאה מהמשבר הגלובלי שהחל בשלהי 2007. המשק שלנו התאפיין בחוסן מרשים מול הזעזועים החיצוניים, אולם אין ספק שחלק מהנתונים והאומדנים האחרונים, כגון הירידה בהכנסות המדינה ממסים והערכות ששיעור האבטלה יעלה בשנה הקרובה, מעוררים דאגה. בשונה מ- 2007-2008, הפעם לצד הסיכונים הגלובליים, יש גם סיכונים מבית שעלולים להעצים את השפעת הגורמים החיצוניים על המשק.
מבין הסיכונים העסקיים מבית, אני רואה סיכונים בשוק הקונצרני, על רקע קשיים אפשריים של חברות מסוימות להשיג מקורות מימון חוץ בנקאיים ולפרוע חובות במקביל. לזה יש להוסיף סיכונים בתחום הנדל"ן, בו יש לקוות שהירידה בפעילות וירידות המחירים, אם יהיו כאלה, יתרחשו באופן הדרגתי ומדוד, ולא באופן חד ומהיר. לאלה אני גם מוסיף את אי-הוודאות בענף היצוא, הסובל מירידה בביקושים מחו"ל ומתנודות בשער החליפין של השקל, דבר הפוגע ברווחיות הענף. אנו עוקבים יום-יום ושעה-שעה אחר ההתפתחויות בתחומים מרכזיים אלה במשק הישראלי, ונערכים בהתאם.
גל המחאה החברתית שפקד אותנו בחודשי הקיץ היה ספונטני ובעל עוצמה. זה מה שנתן לו את האהדה לה זכה בקרב רוב הציבור הישראלי. במיוחד על רקע העובדה ששכבות רחבות מדי באוכלוסיה, לא נהנו מהשיפור במצבה הכלכלי של המדינה בשנים האחרונות".
יתרה מזו: - ברור לגמרי, שמעתה כל ממשלה בישראל שתבוא לגבש את מדיניותה הכלכלית ואת תקציב המדינה, תצטרך לעשות זאת במקביל לגיבוש מדיניות חברתית. וכשיישקלו צעדים מסוימים של מדיניות כלכלית, הכרחי יהיה להתייחס להשפעתם על פרמטרים חברתיים.
אני רואה בשינויים החברתיים הללו, ובעליית כוחם של הצעירים, הזדמנות ומחויבות כאחת. הגיל הממוצע של האוכלוסייה בישראל הוא בין הנמוכים ביותר מבין המדינות המפותחות. אוכלוסיה צעירה יחסית, משמעה כוח עבודה גדול וזמין, פוטנציאל צמיחה גדול, הוצאות רווחה ובריאות קטנות, איזון טוב בין צוברי הפנסיה למקבלי הפנסיה, ועוד יתרונות כלכליים וחברתיים רבים, המקנים לנו יתרון יחסי על פני מדינות מפותחות אחרות.
אוכלוסיה צעירה משמעה גם צורך בשינוי סדרי עדיפויות, תוך הפניית משאבים רבים להשקעות בחינוך ובהכשרה מקצועית, תוך עידוד החינוך המדעי-טכנולוגי, צמצום הפערים בין המרכז לבין הפריפריה והגדלה משמעותית ומהירה של שיעור ההשתתפות של צעירים וצעירות בגילאי 20-40 במעגל העבודה. כל זאת, על מנת למצות את פוטנציאל התרומה של הצעירים לצמיחת המשק.
אני מניח שרובכם תסכימו איתי שיש פגמים מהותיים בחברה הישראלית שאותם חשוב לתקן. האתגר הגדול הוא, לעשות זאת באופן שיתמוך בהמשך צמיחת המשק. אני משוכנע, שאפשר בהחלט לשפר את המצב החברתי מבלי להרע את המצב והתמריצים הכלכליים.
על מנת לעשות זאת בתבונה, חשוב להתרחק ככל האפשר מכיוונים פופוליסטיים. חשוב גם להבין, שהפתרונות האמיתיים ידרשו זמן.
פתרונות של "זבנג וגמרנו" הם בדרך כלל מסוכנים מאד, ורק יזיקו למשק".
על המעסיקים לחשוב היטב בתקופות של האטה, האם נכון וחכם לפטר עובדים, או לעשות מאמץ ולהימנע מזה, ובמקביל – לעודד כמה שניתן רכישת תוצרת ישראלית".
מחירי הנדל"ן בישראל גבוהים יחסית לכוח הקנייה של האוכלוסייה בכלל, ושל מגזרים ספציפיים בפרט, כגון, זוגות צעירים או משפחות חרדיות. כיום נדרשים יותר מ-120 חודשי שכר ברוטו, כלומר משכורת ברוטו של יותר מ-10 שנות עבודה (!!) כדי לרכוש דירה ממוצעת בישראל.
מצב זה יוצר בעיה חברתית קשה. לזוג צעיר ממוצע כמעט ואין סיכוי שיוכל לרכוש דירה.
על הממשלה להמשיך ולהגדיל את משקל היצע הקרקעות בשוק, כאשר הגדלת ההיצע תביא בהכרח לירידת מחירים, ובנוסף יש לשקול גם הקלות מיסוי על דירות לזוגות צעירים, ובכלל, יש לגבש אסטרטגיה לאומית בתחום הנדל"ן, תוך הצבת יעדים רב שנתיים וקביעת דרכי פעולה להשגתם".
מובהר ומודגש כי הכותב [מחזיק בניירות ערך שהונפקו על ידי החברה נשוא המאמר] או [מספק שירותי ייעוץ לחברה בתחום שוק ההון ומקבל תמורה עבור כך] ("החברה"), ועל כן קיים לו עניין אישי בחברה ובניירות הערך שלה. אין לראות במידע המובא במאמר כהצעה או שידול לקנות, למכור או לבצע עסקה כלשהיא בנייר ערך או מכשיר פיננסי אחר שהונפק על ידי בחברה, ואין באמור משום המלצה או הבעת כדאיות לגבי השקעה בחברה. המידע שמסופק במאמר הינו לצורך אינפורמטיבי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו ונתוניו האישיים של כל אדם.