עקבו אחרינו
ברשתות החברתיות:
לפרטים נוספים
צלצלו:
050-756-0642
isbursa@gmail.com
לפרטים נוספים צלצלו: 050-756-0642
isbursa@gmail.com או שלח לנו וואטסאפ

אמוציונליות ושוק ההון

המחקר בכלכלה ההתנהגותית, בעיקר באמצעות ניסויים ומחקרים אמפיריים, מצביע על מגבלות, הטיות ובעיות אחרות הכרוכות בקבלת החלטות בפועל. איך כל זה מתקשר לשוק ההון. טדי לנץ מסביר. (17-2-2019)
אמוציונליות ושוק ההון

טדי לנץ

התאוריה הכלכלית הקלאסית מניחה כי פרטים משיאים את תועלתם האישית ומקבלים החלטות תוך אופטימיזציה, רציונליות וידע מושלם ומיידי על השוק. בפועל אנו יודעים שלא כך פני הדברים, ואנשים פועלים מתוך אמוציות, קריאה חלקית של המידע, הסתמכות על אנשים אחרים וכו`.

תדמיינו לכם סיפור שהתרחש (או שלא) שעובר מאדם לאדם.

במהלך הזמן שעובר, הסיפור משתנה לא פעם.

כנ"ל גם כאן. בהתחלה אולי מחיר המניה הסתמך על תחקיר כלכלי, היגיון פונדמנטלי, אך לאחר שיצא לקהל הרחב, הושמטו/ הוספו פרטים אשר השפיעו על החלטותיהם של המשקיעים.
המחקר בכלכלה ההתנהגותית, בעיקר באמצעות ניסויים ומחקרים אמפיריים, מצביע על מגבלות, הטיות ובעיות אחרות הכרוכות בקבלת החלטות בפועל, דבר שממנו ניתן להסיק כי ההנחות התאורטיות מן הכלכלה הקלאסית אינן מתקיימות במלואן במציאות.

פרופסור אריאלי מרצה בכל העולם ומבוקש בהרצאותיו ע"י חברות גדולות, אוניברסיטאות ואף ממשלות. בכתבה ל"דה- מרקר" ב 2013 מדבר פרופסור אריאלי על "האם ניסיון קודם עשוי לעזור למשקיע להימנע מהמפולת הבאה?" : "יש ניסוי שעשינו לא מזמן, בדקנו כמה זמן אנשים מוכנים לשמוע בכי של תינוקות לפני שהם כבר לא יכולים לסבול את זה.

מתברר שאנשים שיש להם תינוקות מצליחים לסבול את זה קצת יותר.

כלומר אפשר להתרגל גם למצבים קשים - ולכן להיות פחות אמוציונאלי כאשר הם מתרחשים. העניין הוא שנפילות בשוק המניות מתרחשות בתדירות קצת פחות גבוהה מהתדירות שבה תינוק בוכה בלילה, ולכן התגובה עשויה שוב ושוב להיות אמוציונאלית." 

כלומר, "לא לפתוח את תיק המניות לפני שאתה מחליט איזו פעולה אתה רוצה לבצע, הרי אין סיבה להסתכל על ביצועי העבר בכדי להחליט מה נכון עכשיו. המבט על ביצועי המניות שלך עלול להכניס הרבה מאוד אמוציות למשוואה. אמוציונאליות זה דבר מאוד חזק.

הרגש והמניות

המשקיע צריך להבין איפה הרגש שלו מטעה אותו ואיך להתגבר על זה.

גברים יכולים להתחבר לזה אולי דרך הדוגמא שכשעומד להם, איפה השכל? החשיבה שלך משתנה כשעומד לך.

תבין, המטרה האבולוציונית של רגשות, בין היתר, היא לשלוט לך על ההחלטות.

כלומר אם אתה רואה נמר - תברח. אז דבר נוסף זה למשל לא לעשות שום החלטה על קניה או מכירה של מניה בהחלטה של מהיום למחר, או לא לעשות שום פעולה לפני שמתייעצים עם אדם או שניים. אלה פעולות שמרחיקות את האימפולסיביות הרגשית - שהיא לעיתים עיקר הבעיה".

 

אז היום, ארצה להתמקד במספר אנומליות נחמדות שמתרחשות בשוק ההון.

דבר שמתחבר לנו גם לסקירה הקודמת וגם לתקופה של סוף השנה והדיבורים על משברים וכו`.
אז ראשית, אנומליה היא מונח המשמש לתיאור חריגה וסטייה כלשהי מהנורמה או מחוק כלשהו במגוון תחומים. מדובר באי סדירות שקשה להסביר בכללים ותאוריות קיימות.

אילו אנומליות קיימות בשוק ההון?

אפקט ינואר

כמובן שהאנומליה הראשונה שקופצת לראש (ומתחברת לתקופה האחרונה) היא אפקט ינואר.

האפקט מתאפיין בעליית מחירים בשבוע האחרון של דצמבר ובשבועות הראשונים של חודש ינואר.

מניות קטנות מציגות ביצועים טובים יותר ממניות גדולות/ המדד הכללי. האפקט מוסבר באמצעות מכירת מניות בהפסד לקראת סוף שנה ורכישתן שוב בתחילת שנה. אם כך, על פי ההיגיון, ותאוריית הרציונאליות, המשקיעים יכולים להקדים ולמכור לפני שכולם מוכרים ולקנות לפני שכולם קונים, דבר שאמור לבטל את אפקט ינואר או לבטלו.

אך בפועל, ניתן לראות כי הוא מתרחש. בין אם בעוצה חזקה/ חלשה יותר. הוכחה לכך ראינו עם מניות הקנאביס בחודשיים האחרונים.

 

אפקט יום שני

הידוע גם כאפקט סופ"ש.
הנטייה של השוק לסגור במחיר נמוך יותר מיום שישי.
לתופעה קיימים כמה הסברים, ביניהם הנטייה של חברות לפרסם חדשות רעות במהלך הסופ"ש, על מנת שהשוק יעכל אותן בצורה מתונה יותר.

הסבר נוסף מתייחס ל"שביזות יום שני", תחילת שבוע עבודה. מחקר של הפדרל ריזרב מצא כי עד שנת 1987 הייתה מובהקות בנוגע להחזר תשואה שלילית לימי שני על פני ימי שישי. משנת 1987 ועד 1998 האפקט הזה לא התרחש בצורה מובהקת ואף נעלם.

אך נחשו מי חזר? ייתכן עקב תנודתיות גוברת, כך גם ההבדלים בין ימי המסחר הללו.

אפקט ראש חודש

 (לועזי כמובן, השוק האמריקאי עדיין לא מתייחס לחודש עברי- או ששווה לבדוק זאת....)

יום המסחר האחרון של אותו חודש מתאפיין בעליות, כאשר המומנטום ממשיך לשלושת ימי המסחר הבאים בתחילת החודש הבא.

אפקט שהתגלה לראשונה ב 1988 ע"י צמד החוקרים שמידט ולקונישוק (חקרו את התוצאות משנת 1897 ועד 1986 ומצאו מובהקות לחיוב).

סיבה פונדמנטלית לכך לא נמצאה. האפקט לא מתרחש רק בינואר, לא מתרחש רק לקראת הודעות ריבית או הודעות כלכליות אחרות, אינו מתרחש רק במניות קטנות וכך בעצם נוצר פיצוי על הסיכון.

סברה אחת טוענת, שייתכן כי אנשים מקבלים משכורות, תשלומים ודיבידנדים בתקופה הזו ומחפשים היכן להשקיע את הכסף, אך מחקר אחר שולל את הטענה. לכן עדיין הנושא נשאר בתעלומה.

אפקט Dogs of the DOW

המונח Dogs of the DOW מתאר מתודולוגיית השקעה בה בוחנים את מדד הדאו ג`ונס בסוף שנה.

שלאחריו, בוחרים את עשרת המניות בעלות אחוז הדיבידנד הגבוה ביותר. אחוז גבוה מייצג לרוב מחיר מניה נמוך, שכן אחוז דיבידנד נקבע בעקבות מחיר המניה.

מחיר מניה נמוך הוא חלק ממעגל חיים של מניה/ חברה, ולכן נקודת המוצא היא כי מי שלא הניב תשואה גבוהה השנה, יעשה זאת בעתיד. בכל זאת, זהו מדד מוביל וסביר להניח שהחברות שם רציניות, גדולות ומחלקות דיבידנדים בגלל שהן יכולות ולא כדי לעשות רושם זמני.

הביקורת על האסטרטגיה הזו זהה לכל ביקורת על אנומליה כזו או אחרת. כלומר, אם ידוע שזה הולך להיות המצב ב 31.12, למה לא לעשות זאת ב 30 או ב 29 וכן הלאה? ואז בעצם הסטייה הזו תימחק.

זוהי אסטרטגיה לטווח ארוך, שכן היא לא עובדת בכל שנה כמו שעון שווייצרי, אך קיים היגיון בה. אל תשכחו, גם אם המניות לא יגברו על שאר המניות במדד, קיבלתם פה אחלה תשואת דיבידנד.
לא חייבים לבצע זאת לבד ולבחור מניות ספציפיות, קיימות אף תעודות סל המשקיעות לפי אסטרטגיה זו, לא רק במניות הדאו אלא גם במדינות, מניות של S&P 500 וכו`.

לסיכום,

קיימות כמובן אנומליות רבות אחרות (בעלות או חסרות היגיון כמו ביום של סופרבול השוק עולה. כנראה בעקבות הרגשת אופוריה ושמחה), גם תוך יומיות (השוק הרוסי וההונג קונגי נבדקו באינטרוולים של 15 דק ונחקרה השאלה האם 15 הדק` האחרונות למשל הן חיוביות) אך קצר המקום והזמן מלהכיל.
הדוגמאות המוצגות כאן אינן מתרחשות תמיד ובוודאות של 100% וכמובן שלא את כולן ניתן/ כדאי לנצל עקב עמלות מסחר ועלויות נוספות. אך ניתן להתחשב בהן ברעיונות המסחר/ השקעה שלכם.

כמו כן, הן מתרחשות או יותר נכון הדוגמאות שהובאו, מתרחשות בשוק האמריקאי. שם חוקי המיסוי שונים (תשלום מס לסוחר יומי שונה ממיסוי למשקיע), ימי המסחר ועוד שלל גורמים.

 

 

מובהר ומודגש, כי המאמרים המידע והראיונות המתפרסמים בפורטל "ישראל בורסה" מסופקים כשירות למידע בלבד,ולא כהמלצות קנייה או מכירה בבורסה ואין לראות בהם תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, לשיווק השקעות או ייעוץ השקעות לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.

כותבי המאמרים ,הנם כתבים בלבד ולא יועצי השקעות.

וכן מודגש,כי לכותבי המאמרים בפורטל זה, יש אחזקה בחלק מהמניות ,והם עשויים למוכרן מעת לעת.

חשוב להבין, כי במידע הנכתב במאמרים, עשוי ליפול טעויות וכן עשויים לקרות שינויי שוק ו/או שינויים אחרים במנייה, וכי עלולות להתגלות סטיות בין הנתונים הנכתבים למצב החברה בפועל.

אי לכך,צוות "ישראל בורסה", לא יהיה אחראי בכל צורה שהיא, לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה.

 

פרסומת
פרסומת

פרסומת
פרסומת